וידאו

למה להניק?

מה היתרונות בהנקה? מדוע חלב אם עדיף על תחליף חלב? ועוד…

בעיות נפוצות בהנקה

בעיות נפוצות בהנקה ופתרונן

סכרת והנקה

אמהות סכרתיות והנקה

מוצרים ואביזרים מומלצים

סקירת משאבות חלב, כלי אחסון ומוצרי עזר נוספים

ראשי » בעיות נפוצות בהנקה, סכרת והנקה

צהבת יילודים והנקה: כל מה שצריך לדעת

נכתב על ידי ב 30 ביוני 2014 – 11:00אין תגובות

על הנקה וצהבת
*המאמר הופיע לראשונה ב 21.6.2014 באתר FoodsDictionary

מה זה בכלל צהבת?
נתחיל בזה ש"צהבת" אינה מחלה, אלא תיאור של נראות התינוק. לפי חומרת המצב, מחליטים אם יש או אין צורך בטיפול. צהבת נוצרת בשל הצטברות בדם של בילירובין, פיגמנט צהוב שמגיע מפירוק תאי דם אדומים ישנים. התפרקותם של תאי דם אדומים ישנים הוא תהליך נורמלי, והבילירובין שנוצר בדרך כלל אינו גורם לצהבת משום שהוא מעובד בתהליך חילוף החומרים בכבד, והכבד מעביר אותו לתוך המעי ומשם רוב הבילירובין מופרש מהגוף בצואה. עם זאת, תינוק בן יומו לעתים קרובות מפתח צהבת בימיו הראשונים, משום שהאנזים בכבד שאחראי על חילוף חומרי הבילירובין הוא מעט בוסרי. יתר על כן, לתינוקות רבים שזה עתה נולדו יש יותר תאי דם אדומים מאשר למבוגרים, ולכן תאים רבים יותר עוברים פירוק בכל זמן נתון. בנוסף, רבים מן התאים הללו אף שונים מתאים של אדם בוגר בכך שהם מתפרקים מוקדם יותר. זה כמובן מוביל להיווצרות של יותר בילירובין בגופו של התינוק. אם התינוק נולד מוקדם מדי, או לחוץ בעקבות לידה קשה, או שהינו תינוק לאמא סוכרתית, או תינוק עם מספר מוגבר של תאי דם אדומים בתהליכי פירוק (כפי שיכול לקרות במצב בו ישנה אי התאמה בין סוג דם האם והתינוק), אז רמת הבילירובין בדם התינוק עשויה לעלות מעבר לרמות הרגילות.

צהבתשני סוגים של צהבת
הכבד משנה את הרכב הבילירובין כך שניתן יהיה להוציאו מהגוף דרך המעיים (בילירובין שעבר את השינוי נקרא בילירובין מסיס או בילירובין ישיר). אם, לעומת זאת, הכבד אינו מתפקד בצורה טובה, כפי שמתרחש במהלך זיהומים מסויימים, או שיש חסימה בדרך שבה הבילירובין מועבר מהכבד למעיים, הבילירובין המסיס עלול להצטבר בדם ולגרום לצהבת. כאשר זה קורה, הבילירובין המסיס מופיע בשתן והופך את צבעו לחום. שתן בצבע חום הוא סימן חשוב שהצהבת אינה "רגילה". צהבת שנגרמת מהצטברות בילירובין מסיס, או "צהבת פתולוגית", היא מצב חריג, שיש להתייחס אליו ולחקור ביסודיות ובאופן מיידי.
"צהבת פיזיולוגית" לעומת זאת, זה מצב שבו ישנה הצטברות של בילירובין שטרם עבר את תהליך השינוי על ידי האנזים בכבד (הבילירובין המצטבר במקרה זה נקרא בילירובין בלתי מסיס או בילירובין בלתי ישיר). צהבת פיזיולוגית אינה מצב חריג. היא מתחילה סביב היום השני לחייו של התינוק, ומגיעה לשיאה סביב היום השלישי או הרביעי ולאחר מכן מתחילה להיעלם.

צהבת חלב אם (כביכול)
ישנו מצב הידוע בכינוי צהבת חלב אם. אף אחד אינו יודע מה הוא הגורם המדויק לצהבת חלב אם. מצב זה מוגדר כמצב שבו התינוק הוא בן שבוע לפחות, עולה היטב במשקל באמצעות הנקה בלבד, וניתן לראות הרבה יציאות, מתן שתן שקוף ובשפע, והתינוק נראה במצב כללי טוב. באופן מעניין, רבים מן התינוקות עם צהבת חלב אם יש להם גם כן צהבת פיזיולוגית מוגברת. לעתים, זיהומים בשתן או תת-תפקוד של בלוטת התריס של התינוק, וכן מספר מחלות נדירות עוד יותר, עלולות לגרום לאותה התמונה. שיאה של צהבת חלב אם נצפה בגיל 10-21 יום, אך היא עשויה להימשך גם חודשיים או שלושה. צהבת חלב אם היא מצב נורמלי. לעיתים נדירות, אם בכלל, יהיה צורך להפסיק את ההנקה. רק לעתים רחוקות טיפול כלשהו, כגון פוטותרפיה, הוא באמת הכרחי. אין ראיות לכך שצהבת זו גורמת לבעיה כלשהי לתינוק. הנקה לא צריכה להיפסק "על מנת לאבחן". אם התינוק מתפתח יפה בהנקה מהשד בלבד, אין שום סיבה להפסיק בהנקה או לתת לו תוספות. הרעיון שיש משהו לא בסדר עם התינוק, כאשר מתפתחת צהבת, נובע מהעובדה שהמודל של רובנו להתפתחות תקינה של תינוק מבוססת על התפתחותם של תינוקות הניזונים מתחליפי חלב, ואנו כופים את ה"נורמה" על התינוק היונק ועל אמו. צורת חשיבה זו, שהיא כמעט אוניברסלית בקרב אנשי רפואה, באמת הופכת את ההיגיון על ראשו. ואכן, תינוק הניזון מתחליפי חלב מראה סימני צהבת רק לעתים רחוקות לאחר השבוע הראשון לחייו, וכשמופיעה צהבת, זה בדרך כלל מורה על כך שיש משהו לא בסדר. לכן, התינוק היונק שמראה סימני צהבת גורם לדאגה ואנו מרגישים ש"משהו חייב להיעשות". עם זאת, אנו רואים שרוב התינוקות הבריאים שיונקים באופן בלעדי ומוצלח, ועולים במשקל, מראים סימני צהבת גם בגילאי חמישה עד שישה שבועות ואפילו מאוחר יותר. השאלה, למעשה, צריכה להיות האם זה נורמלי כאשר איננו רואים צהבת ביילוד והאם היעדר הצהבת צריכה להדאיג אותנו?

צהבת הנובעת מחוסר בחלב אם
רמות בילירובין גבוהות מהרגילות או צהבת שנמשכת זמן ארוך מהרגיל עלולים להתרחש בגלל שהתינוק אינו מקבל מספיק חלב. זה עשוי להיות בשל עיכוב ב"כניסת החלב" אצל האם (אך אם התינוק יונק היטב בימים הראשונים מצב זה אינו אופייני), או בשל נהלי בית חולים שעשויים להגביל את ההנקה. אך הסבירות הגבוהה ביותר היא שזה נובע מכך שהתינוק אינו מחובר לשד כראוי ולכן אינו מקבל את החלב שנמצא בשד. כאשר התינוק מקבל מעט חלב, ישנן יציאות לעיתים רחוקות ובכמויות קטנות, כך שהבילירובין שהיה במעי של התינוק נספג מחדש אל תוך הדם במקום לצאת מהגוף דרך פעולת המעיים. כמובן, שהדרך הטובה ביותר למנוע צהבת הנובעת מחוסר בחלב אם היא לוודא שההנקה מתחילה ומתבססת כמו שצריך. לא צריך להפסיק את ההנקה או לתת בקבוקים כטיפול ראשוני בצהבת הנובעת ממחסור בחלב אם. להיפך,אם התינוק יונק היטב, האכלות תכופות יותר עשויות בעצמן להוריד את רמות הבילירובין במהירות רבה יותר. אם תינוק יונק באופן שאינו מספק, סיוע לאם ולתינוק בהצמדות טובה לשד עשויה לאפשר לתינוק לינוק ביעילות רבה יותר ובכך לקבל יותר חלב. דחיסת השד בזמן ההנקה, על מנת להעביר יותר חלב לתינוק, עשויה גם היא לעזור. אם שיפור ההצמדה לשד ודחיסות שד אינן משפרות את המצב באופן מספק, עזר הנקה יוכל לאפשר את השלמת ההאכלות בעוד התינוק ממשיך להיות מוצמד לשד וחווה את חוויית האכילה כחוויית הנקה בלבד.
ברגע שכמויות החלב שהתינוק מקבל עולות, כך גם ניתן לצפות ליותר יציאות – וכך לפינוי רב יותר של בילירובין מהמעיים ולהפחתה ברמת הצהבת.

פוטותרפיה
הטיפול הנפוץ ביותר בבתי החולים למצב של צהבת ביילוד הוא שימוש במכשיר הפוטותרפיה. מכשיר זה מקרין אור בטווחי גל כחולים. טיפול זה הופך את הבילירובין הבלתי מסיס ששוקע בעור (וגורם לגוון העור הצהוב) לתוצר שיכול להיות מופרש מהגוף בקלות יתרה, דרך המרה ובאמצעות מערכת השתן (ובכך "עוקף" את הכבד הלא בשל).
בדרך כלל, בטיפול הפוטותרפיה, התינוק שוכב, ללא ביגוד, כשהאור במרחק 20-30 ס"מ מגופו (אחרת היעילות יורדת באופן משמעותי). עיני התינוק מכוסות כדי להגן עליהן מפני האור ויש לכסות את איברי המין שלו.
חשוב לזכור שגם כאשר מטפלים בתינוק בפוטותרפיה, אם אין פעילות מעיים מספקת, כך שהבילירובין אינו מתפנה מהגוף, הוא עלול להיספג בחזרה בדם. כך שבמקביל לטיפול, חשוב מאוד לוודא שהתינוק מקבל מספיק חלב אם שיאפשר לו הרבה פעולות מעיים לפינוי הבילירובין מהגוף.
פוטותרפיה גם מגדילה את דרישת הנוזלים של התינוק. אם תינוק יונק היטב, האכלה תכופה יותר יכולה בדרך כלל לענות על דרישה מוגברת זו. עם זאת, אם לתינוק יש צורך ביותר נוזלים, מומלץ להשתמש בעזר הנקה כדי לתת לתינוק את ההשלמות. במידת האפשר, חלב אם שאוב היא התוספת הרצויה ביותר, על פני תחליפי חלב.

**מאמר זה נסמך על כתביו של ד"ר ג'ק ניומן וכתבים מתוך American Family Physician.

השאר תגובה

הוסף תגובה למטה, או בצע trackback מהאתר שלך. ניתן גם להירשם לתגובות אלה דרך RSS.

היה אדיב והגב לעניין. זה לא המקום לספאם.

ניתן להשתמש בתגיות הבאות:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

This is a Gravatar-enabled weblog. To get your own globally-recognized-avatar, please register at Gravatar.