טיפים לגבי האכלה מבקבוק
בשלב זה או אחר, רוב האמהות המניקות משלבות בתפריט של תינוקותיהן האכלה מבקבוק – בין שמדובר בחלב אם שאוב ובין בתחליף חלב.
דובר רבות על הדרכים היעילות ביותר להניק. אבל מה לגבי האכלה מבקבוק? האם גם שם יש טכניקה?
יש כל כך הרבה סוגים של בקבוקים בשוק – מה מטרתם, בסופו של דבר? ועל מה עלינו להקפיד בחיפושינו אחר הבקבוק המתאים?
כידוע, חלב אם והנקה מלאה הן האופציות העדיפות והבריאות ביותר עבור כל בני האדם. עם זאת, לעיתים הנקה לא מתאפשרת מסיבות רבות ומגוונות. אין ספק שגם אמא שהגיעה להחלטה שלא תניק, עדיין רוצה שתינוקה יקבל את הטוב ביותר.
אם כך, בהקשר הזה חשוב להבין את שלבי האכילה בזמן ההנקה – ולנסות לחקות אותם בשמן האכלה מבקבוק.
בהנקה אנחנו סומכים על התינוק שיינק כפי שמתאים לו. האם חייבת לתת אמון בקטנצ'יק שלה שהוא יודע כמה מ"ל הוא צריך לאכול. התינוק עצמו גם שולט במהירות שבו החלב זורם לתוך פיו ואפילו מסוגל לעשות הפסקות יזומות בזמן היניקה (גם אנחנו, המבוגרים, עושים הפסקות בזמן ארוחות – לנשום קצת… ולתת לאוכל "לרדת" לפני שממשיכים). הכוח שאנו מקנים לתינוק לשלוט על האוכל שלו חשוב להתפתחותו בכך שהוא לומד לקחת אחריות על עצמו. הוא זוכה להרגשת עצמאות יחסית וביטחון עצמי שנובע מהאמון שנותנים בו ומההצלחה שלו לשלוט על חייו.
בנוסף לזה, שהחלב שיוצא הזמן יניקה מהשד זורם באיטיות יחסית. בזכות הקצב האיטי, התינוק מרגיש כשהוא שבע ולא אוכל יתר על המידה. כשאנחנו משווים זאת לאכליה מבקבוק, שבדרך כלל מזרים חלב במהירות רבה מאוד לפיו של התינוק, המסר "אני שבע" שנשלח מהקיבה למוח מתקבל בעיכוב נכבד. כלומר שבהזנה מבקבוק, התינוק בדרך קבע אוכל יותר ממה שהוא היה אמור לאכול. מחקרים אף הראו כי כתוצאה מהרגלי אכילה לא נכונים, לתינוקות שמוזנים מבקבוק יש סיכוי רב יותר לגדול להיות ילדים ומבוגרים בעלי עודף משקל.
הורים רבים ששומעים כמה מ"ל תינוק אמור לאכול, בייחוד בשבועות הראשונים לחיים, מאוד מופתעים מהכמות הקטנה. עם זאת, כדאי לזכור שהקיבה של התינוק היא כגודל האגרוף שלו. אם מבינים את זה, קל יותר לקבל שפשוט אין לו כל כך הרבה מקום…יש הורים שבתגובה אומרים שהתינוק שלהם "חיסל את כל הבקבוק שהכנתי, וזאת הוכחה שהוא היה רעב ורצה את הכמות הזו"
אז זהו, שלא. הזרימה המהירה של החלב לתוך פי התינוק, בייחוד בשבועות ואף בחודשים הראשונים לחייו, אינה מאפשרת לו להחליט מתי לסיים את הארוחה, או לכל הפחות לעשות הפסקה. האופציות שלו בזמן שהחלב זורם לתוך פיו הן: לבלוע או להיחנק. לרוב התינוק יבחר באופציה הראשונה…
בצורת ההאכלה הסטנדרטית בבקבוק אנחנו שוללים מהתינוק את כל היתרונות שבשליטתו על חלק זה של חיין. השליטה היא בידי מי שמכין את הבקבוק: הוא זה שמחליט כמה חלב יקבל התינוק, מה תהיה מהירות הזרימה של החלב, מתי אפשר לעצור לגרעפס…
אם כן, מטרתנו היא לדמות עד כמה שניתן את ההאכלה מבקבוק לחוויית ההנקה מבחינת שליטת התינוק בקצב זרימת החלב וכמותו.
אז מה עושים?
בחירה נכונה של פטמה
ראשית אנחנו רוצים להאט את זרימת החלב. חשוב שהתינוק יאכל לאט (כלמור שההאכלה תיקוח כ-10 עד 15 דקות עד לסיום הבקבוק) על מנת לאפשר לתינוק להרגיש את הרגע שבו הוא שבע ויוכל ליידע את המבוגר שמאכיל אותו, שהסיפק לו.
אנחנו עושים זאת על ידי בחירה של בקבוק עם חור קטן ככל האפשר. תינוקות יונקים צריכים תמיד לאכול מבקבוק בעל החור הכי קטן (מידה 0 או 1, לפי סוג הבקבוק) ולא להרחיב את החור כשהם מתבגרים – כי הרי זרימת החלב מהשד אינה משתנה עם גיל התינוק, ולכן אין צורך להאיץ את קצב האכילה שלו. (כמובן שההתייחסות כאן היא לאכילה של חלב בלבד. אם מעוניינים לתת לתינוק לאכול דייסות מבקבוק, יש צורך בחור גדול יותר בפטמת הבקבוק.)
תנוחת ישיבה לתינוק
שימו לב שכאשר מחזיקים את הבקבוק במהופך, החלב מתחיל ישר לטפטף, אפילו בלי שאף אחד נוגע בפטמה או יונק ממנה, ואף זורם במהירות אם רק לוחצים קצת על הפטמה.
כדי להתגבר על הבעיה הזו, מומלץ להחזיק את התינוק כמה שיותר קרוב לצורת ישיבה (עם התמיכה הנדרשת לראש ולעורף, כמובן!) ולא בשכיבה על הגב. תנוחת הישיבה מאפשרת לתינוק כשכבראינו מעוניין יותר לאכול, לתת לחלב לזרום החוצה מפיו. מאחר שהוא אינו שוכב, החלב יזרום החוצה מפיו אם יפתח אותו ולא יזרום לגרונו (דבר שקורה בהאכלה בתנוחת שכובה על הגב, שמפחיד את התינוק בחנק, ויגרום לו לבלוע, גם אם איננו מעוניין באכילה נוספת).
בקבוק במקביל לרפצה
יש להחזיק את הבקבוק כמה שיותר במקביל לרצפה – ולא בהטיה משמעותית לתגרום לזרימה מהירה של החלב מפטמת הבקבוק. נרצה לראות שקצה פטמת הבקבוק מלא בחלב, בעוד חציו העליון של חלל הפטמה ריק. כאשר הבקבוק אינו מוטה, בדרך כלל החלב אינו זורם לבדו, אלא רק כאשר מופעל לחץ על הפטמה. כלומר, כך מחזירים לתינוק את האפשרות לשלוט בזרימת החלב או אי-זרימתו.
בין הבקבוקים עם החור הקטן יחסית נמנים גם בקבוקים המיועדים לפגים, אך ניתן להשתמש בהם גם לתינוקות שאינם בגדר פגים.
הפסקות יזומות
בהנקה מהשד התינוק יכול ללגום חלב על ידי יניקה בתנועות גדולות, והוא יכול לעשות לעצמו הפסקות בזרימת החלב, ללא התנתקות מהשד, על ידי מציצות קטנות ומהירות. התנהגות זו היא רפלקסיבית ואינה נלמדת, ומתרחשת החל מיומו הראשון של חיי התינוק. לעומת זאת, בזמן אכילה מבקבוק, כל צורת מציצה תוציא חלב – בין שמדובר בתנועות גדולות או קטנות.
כאן המבוגר המאכיל צריך לקחת קצת פיקוד ולעזור לתינוק לקבל את רגעי המנוחה במהלך הארוחה. כפי שצויין לעיל, מומלץ להחזיק את הבקבוק במקביל לרצפה וכשרק קצה הפטמה מלאה בחלב. זאת, כדי לאפשר לתינוק לקבל כמה רגעי מנוחה, אבל מבלי לוותר על תחושת ההמשכיות של הארוחה כשהפטמה ממשיכה להיות בפה של התינוק.
כדי לעשות הפסקה קטנה בזמן ההאכלה מהבקבוק ניתן לקפל את פטמת הבקבוק, כך שהקצה יישאר בפה התינוק, ושאר הפטמה תהיה מקופלת כלפי מטה ולא תאפשר לחלב להמשיך לזרום לתוך קצה הפטמה. יש לחזור על פעולה זו מדי 10-15 שניות למשך כ 2-5 שניות. עם הזמן אפשר ללמוד מה הקצב המועדף על התינוק הספציפי שלכם.
לא צריך לפחד מהיניקה "על ריק". האוויר שנבלע יכול לצאת דרך אפו של התינוק או בגרעפס. הרי גם אנחנו נהנים משתיה מוגזת ושורדים יפה מאוד למרות האוויר שבלענו. 🙂
הטיפים מוצעים כאן במטרה לאפשר האכלה בבקבוק שתהיה קרובה ככל שניתן לחוויית היניקה מהשד (מבחינת שליטת התינוק על הכמויות והקצב של החלב הניתן לו).
תזכורת קצרה:
- לוודא שימוש בפטמה עם החור הכי קטן. (ללא קשר לגיל התינוק. תמיד משתמשים בחור הקטן ביותר!)
- להחזיק את התינוק כמה שיותר קרוב לישיבה זקופה
- להחזיק את הבקבוק במקביל לרצפה כדי למנוע מעבר לא רצוי של חלב לתינוק, וכדי לאפשר לתינוק לא לבלוע חלב שאיננו רוצה בו
- לעשות הפסקות יזומות כל כמה שניות במהלך ההאכלה הרציפה, על ידי מתן אפשרות לתינוק לינוק על קצה פטמה ריקה
בהצלחה, בתיאבון ובריאות טובה לכולנו !